החלטה בתיק מ"ת 17932-09-11

בפני בקשה לעיון חוזר שעניינה ביציאת המבקש לעבודה.

הרקע לשחרורו של המבקש לחלופת מעצר פורט בהחלטתי מיום 13/11/12. בתמצית יצוין כי המבקש שוחרר לחלופת מעצר לאחר חלוף יותר משנה מעת שנעצר, בהתאם להנחיות בית המשפט העליון ולאחר שנקבע במסגרת החלטות שניתנו בהליכים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו - 1996, כי יש לאפשר את שחרורו לחלופת מעצר.

מעת שחרורו לחלופת מעצר מצוי המבקש במעצר בית מלא בפיקוח חברתו לחיים וידיד נוסף. המבקש עתר בבקשה זו שבפני לאפשר את יציאתו לעבודה. המבקש טוען לקושי קיומי בהמשך מימון שהייתו בחלופת המעצר. עוד טוען הוא כי שמיעת הראיות תימשך עוד זמן רב ובנסיבות אלו יש לאפשר לו להתפרנס. המבקש הציע לעבוד אצל קבלן שיפוצים המבצע עבודות שיפוצים ובניה בבתי יוקרה במקומות שונים בארץ. הקבלן התייצב בבית המשפט והבהיר כי בשיטת העבודה הנהוגה אצלו הוא מוכן להתחייב שהמבקש יעבוד בפיקוחו הצמוד בכל עת. הקבלן הבהיר את יכולתו לפקח על המבקש, תוך שהוא מבהיר כי יאסוף אותו מכתובת מגוריו ויחזיר אותו אל הכתובת בסוף יום העבודה.

לאחר שבחנתי את הראיות בתיק העיקרי, את קצב התקדמות הדיון ותוך שבית המשפט מביא בחשבון את משך הזמן הצפוי להשלמת הדיון, החלטתי לדחות את הבקשה, זאת מאחר וסבור אני שטיב העבודה המוצעת אינו מספק מענה הולם לסיכון הנשקף מהמבקש, כפי שנקבע בעבר. עם זאת אבהיר, כי אינני שולל על הסף אפשרות של יציאה לעבודה במקום עבודה מתוחם ומוגדר, ובפיקוח מתאים.

הגם שהמשיב מצוי "רק" בחלופת מעצר "...אין להקל ראש במגבלה שמטיל מעצר בית מלא על חירות הפרט וכי העובדה שלא מדובר במעצר "רגיל" אלא "רק" במעצר בית מלא אינה פוטרת את בית המשפט ממלאכת האיזונים ההכרחית ומשקילה של התנאים המגבילים ונחיצותם מעת לעת. נקבע כי לעיתים קרובות מתגלה הגבלה זו כקשה מאד מבחינת תפקודו וחירותו של הנאשם עד שהיא אינה יכולה להתקיים ללא הקלות לאורך זמן [ראו והשוו: בש"פ 5564/11 פלוני נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 1.8.2011) בסעיף 5 להחלטתו של השופט י' עמית (להלן: עניין פלוני); בש"פ 3791/92 אוטמזגין נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(4) 186, 190 (1992) (להלן: עניין אוטמזגין)]." [בש"פ 4315/12 אחמד המאם נ' מדינת ישראל (13.6.12); ראו גם: בש"פ 5564/11 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם 8.8.11)].

כמו כן, והגם שלמבקש ולאחרים העומדים לדין בתיק זה תרומה לעניין הימשכות ההליכים, לא ניתן להתעלם מהימשכות ההליכים עד היום וזו הצפויה עד להשלמת הדיון בהליך העיקרי. כידוע, ככל שמתמשך ההליך ומתארכת הגבלת חירותו של נאשם, הולך ופוחת משקל אינטרס ההגנה על הציבור מפני המסוכנות הנשקפת מהנאשם, ובה-בעת גובר בהדרגה משקלה של זכות הנאשם לחירות [בש''פ 22/07 מדינת ישראל נ' ז'אנו (לא פורסמה, 24.01.07); בש"פ 8022/05 מדינת ישראל נ' פלד (לא פורסמה, 06.09.05)]. עקרונות אלו נכונים כאשר הנאשם עצור, והם נכונים גם כאשר מוגבלת חירותו בדרך של חלופת מעצר או כל הגבלה אחרת.

כאשר אני מביא בחשבון את הימשכות ההליכים עד היום, את משך הזמן הצפוי עד לסיומם של ההליכים, וכן כאשר אני מביא בחשבון את חלקו של מבקש זה בביצוע העבירות המפורטות בכתב האישום ואת היותו ללא עבר פלילי, סבור אני כי ניתן להיעתר לבקשה לצאת לעבודה. עם זאת, לא מצאתי לנכון לאשר את החלופה כפי שהוצעה.

האיזון הנכון בין מתן אפשרות לצאת לעבודה ובין הצורך באמצעי פיקוח הדוק על המבקש, מוביל למסקנה כי חלופה שעניינה עבודה אצל קבלן העוסק בפעולות בנייה ושיפוץ באתרים שונים, אינה מספקת את המענה הנדרש לפיקוח על המבקש, זאת הגם שהתרשמתי בצורה חיובית מהמפקח המוצע. סבור אני כי במקרה מסוג זה שבפני, תנאי לאישור יציאה לעבודה הוא הסדרת מקום עבודה מתוחם וקבוע, באופן שיאפשר למשטרת ישראל לעשות ביקורות במקום כדי לוודא שהמבקש אכן נמצא בעבודה, כפי שאושר לו, ובמועדים שאושרו. עבודה אצל קבלן בנין העובד באתרים משתנים אינה מספקת את המענה הנדרש.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה כפי שהוגשה. עם זאת וככל שתוצע חלופת עבודה בפיקוח ראוי ובמקום מוגדר, מתוחם וקבוע, ניתן יהיה לשקול בחיוב מתן היתר למבקש לצאת לעבוד.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים .

ניתנה היום, י"א אייר תשע"ג, 21 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: